נוכחות מכוונת

נוכחות מכוונת היא גישה בה המטופל נתמך בתוך המרחב האישי שלו, תוך התמקדות בקשר הבין אישי. גישה זו פותחה מתוך ניסיון טיפולי בקרב מבוגרים, ילדים ופעוטות וכן מתוך מפגשי יעוץ עם בעלי מקצוע שונים ושיחות עם הורים.

המטופל מוביל את התוכן המעשי של הטיפול ומקבל תחושה של שליטה, ביטחון, חופש, אחריות ואמון. כאשר הקשר מבוסס ויציב המפגש מהנה, מאתגר מפתח ומקדם את מטרות הטיפול. 

נוכחות מכוונת היא גישה הוליסטית, המחברת היבטים רגשיים-נפשיים וגופניים-פיזיים. תוך כדי פעילות פיזית, גופנית, כמו רכיבה ןתקשןרת עם סוסים, ריצה, טיפוס, תנועה, ריקוד, דרמה, פנטומימה ועוד ותוך כדי עבודה עם דמיון מודרך, קלפים טיפוליים, ציור, יצירה, בישול, עבודה עם קול, נשימות ושיחות משתחרר ומתפרק מטען רגשי-נפשי ונפתחות חסימות בגוף ובנפש. בהתבוננות ונוכחות עמוקה ומכוונת כאשר ניתן לילד-אדם את ההכוונה המתאימה לו , המטופל יוביל אותנו אל מחוזותיו הגלויים והנסתרים, אל הקשיים שלו, הפגיעות והכאב, אך גם אל השער שיפתח ודרכו ניכנס אל הכרה והערכה של עצמיותו הייחודית ויתאפשר חיבור ליופי ולאהבה של עצמו ושל הסובב אותו.

נוכחות מכוונת נשענת על תיאוריות פסיכולוגיות בניהן תיאורית ההיקשרות של בולבי. תיאוריה זו מדגישה את החשיבות הרבה של מערכת היחסים בין הדמות המטפלת העיקרית לבין הפעוט בשנותיו הראשונות. השפעת הקשר ואיכותו מלווה את האדם במהלך חייו ומקיימת את תפיסת עולמו החוויתית.

הקשר שנבנה, בנוכחות מתבוננת, קשובה ומכוונת, עם המטופל ועם הוריו, מאפשר חווית קשר בטוח, בונה אמון הדדי ומעצים. 

נוכחות מכוונת נשענת גם על גישתו של וויניקוט, אשר מדגישה את חשיבות המשחק אצל ילדים במרחב הפוטנציאלי בין דמיון למציאות. המשחק מאפשר עיבוד של התת מודע של רגשות וסיטואציות חברתיות, תוך סימולציות של מצבים חברתיים ותרגול הדדיות, שיתוף פעולה, גמישות, יצירתיות, תכנון, פירגון, הפסד מול ניצחון ועוד.

נוכחות מכוונת משתמשת גם בשיטת האסימונים של ריצ'ארד לבוי, אשר ממשיל את הערכתינו העצמית לאסימוני משחק. עם האסימונים יש אפשרות "להמר"=להתנסות. ההערכה העצמית מאפשרת להתנסות לצאת מהמרחב הבטוח, ליזום ולחקור. המבוגרים יעניקו אסימוני משחק לילדים ודרך פעילויות ומשימות שתואמות את יכולתם יסייעו בבניית ביטחונם העצמי . 

נוכחות מכוונת מאפשרת להביא למפגש חוויה אישית מהיום יום ולעבד אותה דרך כלים טיפוליים מגוונים, אשר יאפשרו למטופל ליישם את המיומנויות הרגשיות הבין-אישיות שירכוש, גם מחוץ למרחב הטיפולי.

נוכחות מכוונת נבנית מתוך הצורך בשטח לייצר מרחב טיפולי מאפשר אשר מכיל בתוכו את עולמו הפנימי והחיצוני של המטופל מתוך תכנים, היבטים ורבדים שונים ומגוונים. מתוך עשייה משותפת, תומכת ומחברת.