תיאור מקרה – יובל

יובל (שם בדוי), אח בכור, תלמיד כיתה ג', ילד חכם וסקרן בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה. הגיע אליי לטיפול על רקע ADHD – (Attention Deficit Hyperactivity Disorder). ליובל היו קשיים רבים בבית הספר, הוא התקשה לשבת בשיעור, היה תזזיתי ולא קשוב, התקשה לבצע את משימות הכיתה ואת שיעורי הבית. המורים ראו את האיכויות של יובל, אבל לא הצליחו להביא אותו למצב של הקשבה ולמידה. בבית היה קשה מאוד להתנהל עם כל הסחות הדעת שלו, למרות הגישה הסבלנית והמכילה של ההורים.

יובל הגיע אליי לאחר שבית הספר נתן להורים תקופת זמן לשקול אפשרות של מתן ריטלין.

כבר במפגש הראשון בחווה יובל היה חסר שקט, תזזיתי והוסח בקלות. הוא רץ מנקודה אחת לאחרת, שאל שאלות ותוך כדי התשובה שקיבל התקשה להשאר קשוב, "ריחף", העלה אמירות או שאלות נוספות שלא בהקשר. כמו כן, קיים קושי בדחיית סיפוקים שהתבטא בצורך לקבל תגובה\ מענה באופן מיידי וחסר סבלנות.

במפגשים הראשונים, סקרתי עם יובל את רחבי החווה. נדרשה ממני תשומת לב רבה, מכוון שיובל היה מוסח בקלות ובלי שישים לב יכול היה להימצא במצבים מסוכנים כמו לעמוד מאחורי סוס- למרות שידע היטב את החוקים.

בשלב הזה של הקשר עפ' נוכחות מכוונת יש לבסס חזק את הקשר שנבנה עי' חיזוקים, עידוד, התפעלות, הערכה, הבעה של רגש ואמפתיה, שיקוף איכויות, הצלחות וחיזוק הדרך למטרה.

 חשוב מאוד לעשות את זה בטאקט ובעוצמה מתאימה, שיהיה אמיתי. הדגש הוא על   לראות את הילד ולאפשר לו להרגיש שרואים אותו. דגש זה רלוונטי לכל מהלך הטיפול, בכל טיפול.

 על פי גישת נוכחות מכוונת, מפגשים ראשונים אלה נועדו בכדי לבנות עם המטופל מרחב שמאפשר לו להביע את עצמו בכל דרך שמכיר. המרחב הזה הוא מאפשר באמת. החוקים בו הם בסיסיים בלבד ומטרתם הראשונית היא בטיחות וכבוד הדדי. כל התנהגות תתקבל מלבד דברים אשר מסכנים את המטופל כמו התנהגויות אלימות – מילוליות או פיזיות. מטרה נוספת היא להעביר למטופל את ההבנה שהקשר שאנו בונים הוא יציב, חזק וגמיש ויכול להכיל את עוצמת רגשותיו.

הערות, מסגרת נוקשה וחוקים מגבילים מידיי לא מאפשרים למטופל להביא את עצמיותו הטבעית ודוחפות אותו למקום של ריצוי\חשיבה יתרה על הכללים.

ליובל היה קשה מאוד ללמוד את מיומנות הרכיבה וסף התסכול שלו היה נמוך. במידה והצליח להישאר קשוב להנחיה (שפירקתי עד כמה שניתן) חוסר ההצלחה הטבעי שנובע מלמידה, הביא אותו לוויתור. בעבודת קרקע עם הסוסים ובעבודות החווה הוא היה מצוין. האנרגיה הגבוהה שלו מהקרקע גייסה את הסוס לנוע איתו ולשתף איתו פעולה. בהדרגה וברגישות התחלתי לשקף ליובל את הרגעים בהם הוא אינו קשוב. כאשר שאל שאלה ולא הקשיב לתשובה- עצרתי. לאחר כמה שניות שמבטו חזר אליי אמרתי " שמתי לב שראית משהו מעניין מחוץ למגרש, אז עצרתי וחיכיתי שתתפנה שוב להקשיב"- מתוך משפט כזה, ניתן לפתח שיח עמוק ובריא. ניתן לשאול שאלות כמו: האם אתה שם לב שזה קורה לך? איפה עוד זה קורה? האם זה מפריע לך? ועוד שאלות שמטרתן לכוון ולהביא למודעות את הרגע הזה של אובדן תשומת הלב.

גם אם לא תושג שליטה מלאה על ה"התנתקויות" עצמן, המודעות והקבלה שלהן תאפשר לילד להרגיש יותר בשליטה על הרגעים האלה, שסביר להניח שפוגשים אותו בכל מקום בחיים שלו. נוכחות מכוונת מסייעת לילד לרכוש כלים, להעז ולהשתמש במודעות הזו כדי להתמודד בחיי היום יום.

ברכיבה טיפולית משתמשים במקצבי הסוס למטרות שונות. לסוס יש 3 מקצבים עיקריים שניתן לנוע בהם בקצבים שונים: הליכה, טרוט (ריצה), קאנטר (דהרה).

עם יובל השתמשתי הרבה במקצב הטרוט. טרוט הוא מקצב של 2 פעימות, קליל וקופצני. הוא מספק גרייה למערכת הוסטיבולארית (משפיעה גם על קשב ותנועתיות) ובכך מסייע לגוף לשקוט ותורם לטווח הקשב.

  ניתן היה לראות באופן מובהק לאחר הטרוט את יובל קשוב יותר ותזזיתי פחות. בנוסף, התאפשר לו להקשיב ולתרגל מיומנויות רכיבה בצורה עניינית יותר ופחות מוסחת. לכן, החלטתי לפתוח את המפגשים עם יובל בתנועה ערנית וקצבית עם הסוס. הכיף, ההתלהבות והמוטיבציה שנכנסו ליובל כאשר ראה שהוא מתחיל להתקדם היו מופלאים. הרגשתי שזה הזמן להתחבר עם המורה המחנכת בכיתתו ולייצר לו בבית הספר סביבה שתאפשר לו להביא את עצמו מסוגל, יכול ובטוח.

נוכחות מכוונת מאמינה בשילוב מערכתי המכיל את ההורים, האחים ודמויות מרכזיות בחיי הילד כמו מורים ומטפלים נוספים במידה ויש בהתאם לכל מטופל. בשיחה עם המורה היא תיארה את אותם דברים שאני חוויתי בתחילת המפגשים עם יובל. סיפרתי לה מה אני עושה בחווה כדי לגייס את הקשב שלו וכמה זה עוזר.

ביקשתי ממנה שתהיה קשובה לצרכים הפיזיים שלו (אני בטוחה שזה לא קל בכיתה המונה 30 ילדים לפחות).למשל, בתחילת כל שיעור לאפשר לו סיבוב ריצה כדי לפרוק את האנרגיות שלו- בדומה לטרוט שלנו בתחילת המפגש. המורה הייתה קשובה ורצתה לשתף פעולה. היא הכינה טבלה בה סימנה לו כל יום סמיילי מחייך\ ישר\ עצוב, בהתאם לשכלול ההתנהגות באותו יום. המחנכת שיתפה אותי כי לרוב היה מקבל סמיילי עם פה ישר. תמיד היה מאחר לשיעור, או שוכח מחברת, או קם באמצע השיעור. בשיחה עם המורה הסבתי את תשומת ליבה לכך שהטבלה לא הופכת לתמריץ, כי גם שם הוא לרוב "רק בסדר". המורה יצרה טבלה חדשה בה יש פירוט של התנהגות, הבאת ציוד, של נוכחות וכד'. כך יכול היה יובל להיות מוערך בצורה מדויקת ומחזקת יותר שמאפשרת לו גם לראות את היכולות שלו.

 יובל התקדם ביכולת הרכיבה שלו, הצליח להחזיק את עצמו במסגרת הבטיחותית של החווה, יצר קשרים ידידותיים בחווה והתנהל בהם יפה. כמעט במקביל, בבית הספר ובבית נצפה שיפור ביכולות הלמידה ובהתנהגות. בתום תקופת הניסיון שלו בבית הספר הוסכם להמשיך ללא ריטלין.

החווה והסוסים בטיפול זה-

הקשר עם הסוס, בעל חיים גדול ועוצמתי, אפשר לי לשקף ליובל את העוצמות שלו. האנרגיה שהביא אפשרה לו ולסוס להתחבר לתנועה בקצב נעים ואנרגטי בשיתוף פעולה, נוכחות והקשבה. יחד עם זאת שיובל התקדם בטרוט, השליטה על כיוון הסוס הייתה בידיי. בהדרגה "העברתי" את המושכות ליובל, כך שהוא נדרש להיות אחראי בעצמו גם על כיוון התנועה- מיומנות מאתגרת, בפרט ליובל שהסחות הדעת הקשו עליו לעקוב אחר ההסברים. סף התסכול הנמוך לא אפשר לו להתמודד עם ההסברים והתנועה האיטית הנדרשת מהסוס בעת הלמידה. ככל שהעמיק הקשר ויובל התחבר יותר לסוסים ולחווה הרצון הפנימי שלו ללמוד ולהצליח עלה. במקביל, השיקופים, הזמן שנתתי לו לחזור, ההבנה של הצורך של הגוף שלו בתנועה כדי לאסוף עצמו, הדגש על העוצמות והיכולות שלו, חווית ההצלחה אחרי פעילות מאתגרת, מתן יכולת ביטוי ותקשורת חופשית וליברלית, כל אלה סיפקו לו כלים להתמודדות עם הקשיים, מקום לתקשר ולהביע את הרגשות.

תיאור מקרה זה מראה באופן ממוקד את היכולת של נוכחות מכוונת להיכנס למקומות עמוקים ותוך ראיה מערכתית ליצור סביבה שתעזור לילד להתגבר על קשיים. בתהליך הטיפול עם יובל תרגלנו סבלנות, הדדיות, הקשבה, ריכוז, שינון, עצירה, תנועה במרחב… אם מיומנויות למידה ותרגול אלו ניתנות בסביבה מאפשרת, משקפת, מחזקת ומכילה ניתן בהדרגה להעביר אותם ואת הדפוסים שנבנים מתוכם לחיים עצמם.